אוי רוי

במשחק משמים עם בעיטה אחת למסגרת (של שתי הקבוצות), רוי נאווי היה חייב לדחוק ממטר ולהביא שלוש נקודות יקרות מפז אבל החמיץ בענק מקרוב, בתמונה שעוד תרדוף אותנו בחלומות. לאלפי האוהדים בכחול ובאדום הגיע הרבה יותר מתצוגת הנפל בה צפינו, כשגם נקודה נראית כמו פרס נוכח היכולת הירודה. הזמן ממשיך לאזול מדי מחזור כשנותרו עוד 9 משחקים לסיום העונה והפער מחוף מבטחים עומד על ארבע נקודות. עם ניצחון בודד בכל הסיבוב השני, ושלושה לאורך כל העונה, זו אפילו חוצפה לדבר על הישארות בליגה. יחד עם זאת, באורח פלא המצב לא אבוד לגמרי אבל כדי להשאיר לעצמנו סיכוי סביר לשרוד נהיה חייבים, יותר מתמיד, לנצח בשבת את הדרבי.

צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

את המשחק עצמו אפשר לסכם בקצרה. קרוב ל-6500 צופים, שהתחלקו בצורה שווה, סיפקו אווירה ססגונית לשחקני שתי הקבוצות לקראת המשחק שעבור הפועל אין מתאים ממנו לקלישאה "להיות או לחדול". ברוב המחצית הראשונה נראה שהפועל מעט טובה יותר, אך זה לא התבטא במצבי הבקעה והמחצית הראשונה הייתה אנמית, שבלונית ומשעממת והסתיימה ללא שערים.

בפתיחת המחצית השנייה דרור ניר החליף את קיניונס, שהיה כהרגלו נמרץ אבל מפוזר. מנגד, יוסי אבוקסיס חיכה לדקה ה-55 ואז ביצע חילוף משולש. כמה דקות לאחר מכן בני לם הגיב בצמד חילופים כשהחליף את דניס ובאסי והכניס במקומם את אופק אושר וסמואל בראון, שזה עדיין בגדר תעלומה מדוע הוא לא פותח בהרכב. ה-מצב של המשחק הגיע בדקה ה-63 אחרי שכדור קרן מצוין של עידן ורד ננגח על ידי אנטוניץ' ונעצר על קו (או אולי אחריו?) השער ע"י זובאס. רוי נאווי הגיע לריבאונד אך משני מטרים בלבד פגש את הקורה בלבד. ההחמצה הגדולה של העונה ואולי בכמה השנים האחרונות.

הפועל סיימה את מכסת החילופים כבר בדקה ה-73. קומסון ועידן ורד יצאו ושיבלי ובר נאווי נכנסו. ההזדמנות של האורחים הגיע חמש דקות לאחר מכן. בלבול בהגנה הביא את אנטוניץ' לבצע עבירה ממש על סף הרחבה אך אלטמן בעט את הכדור החופשי לשמיים. בסופו של דבר, לשתי הקבוצות לא הגיע יותר מנקודה ואולי גם את זה לא.

הפועל, שיצאה מעודדת מאוד לאחר הניצחון בגביע, שוב לא הצליחה להשיג ניצחון. בשבת בצהריים נארח את הדרבי בתקווה שדווקא שם ניקח את כל שלוש הנקודות ונשאיר לעצמנו סיכוי טוב לקראת תחילת הפלייאוף העליון.