זה כבר עVAR את גבולות הטעם הטוב

צילום: אסף הופמן, הפועל פתח תקוה

עוד בזמן הנסיעה המעייפת והמאתגרת ל"טוטו טרנר", החלה להתגנב התחושה המרגשת שמתלווה להגעה לאצטדיון חדש עם הפועל. הפנייה ימינה לחניית האורחים הייתה תזכורת כואבת למציאות והפנמה בפעם המי יודע כמה שאוהד הכדורגל בישראל הוא האחרון בסדר העדיפויות. נכנסנו אל אתר בניה שכל קשר בינו לבין מתחם חניה הוא מקרי בהחלט כאשר כל אחד מחנה את רכבו איפה שהוא רוצה מתוך הבנה ש"יהיה בסדר" איכשהו וכולם יחנו ויצאו גם זה ייקח שעות.

כ-1000 אוהדי הפועל הדרימו לטרנר והבהירו מהרגע הראשון שאמנם היריבה מצויה בפורמה הטובה בליגה אבל אנחנו רחוקים מלשמש רק כתפאורה בהצגה שלהם. כראוי וכצפוי המשחק נפתח בטקס מרגש לזכרו של דרור קשטן ז"ל. דרור שיחק בהפועל בין השנים 1962–1971 וזכה אף לאמן את הקבוצה כשמונה לתפקיד באמצע עונת 2004/2005 והוביל את הפועל לזכייה בגביע הטוטו - התואר האחרון של המועדון.

קשה להגיד שמישהו מאיתנו ביציע הופתע מכך שרוב המשחק התנהל בשליטה של המארחת ובלחץ על השער של עומר כץ המצוין. על אף הרכב הטלאים והופעת בכורה של יער זמברובסקי בליגת העל, דווקא במשחק כזה הפועל עמדה הגנתית לא רע כאשר גם המזל הלך עם הטובים הפעם, לפחות בהתחלה…

בדקה ה-11 האצטדיון כולו מחא כפיים לכבודו של שגיב יחזקאל, שהגיע לצפות במשחק. טוב שהוא בארץ וטוב לא פחות שהוא לא משחק נגדנו היום . ואז כמו שכבר התרגלנו הגיעה הדקה ה 18 ובדיקת ואר אחרי ספק עבירה של קניונס, שקיבל מגרינפלד את הצהוב תחילה, אך בעצת עוזריו החליף לאדום. הפועל נשארה עם 10 שחקנים בפעם השישית העונה! נתון שהוא חריג וצריך לשלוח כמה אנשים לעשות בדק בית אם הבעיה היא בהוראות לשחקנים, בקלות שבה שורקים נגדנו, או בזה שעדיין לא הפנמנו שיש ואר. בכנות אני באמת לא יודע מה הפתרון אבל משהו חייב להשתנות לאלתר.

בתור מועדון עם תקציב מוגבל ומכת פציעות לא פרופורציונלית אסור לנו להיקלע כל כך הרבה פעמים לחסרון מספרי ובטח שלא בשלבים מוקדמים של המשחק. מתוך ששת המורחקים של הפועל העונה, חמישה מהם היו לפני המחצית ושלושה מהם עוד לפני דקה 20! פשוט לא נתפס.

כמובן שהרחקה בדקה כזאת מצריכה שינויים, אבל להוציא את שובל גוזלן (אני יכול לחשוב על לפחות שני שחקני התקפה שהייתי מוציא הרבה לפניו) זה מעט מופרך. בכל אופן, מתן פלג נכנס במטרה לסגור את האגף. באר שבע, שכבר שלטה במגרש עוד לפני ההרחקה, המשיכה לשלוט ולתקוף ללא הפסקה. הפועל ניסתה מדי פעם ומאוד רצתה אבל עיקר המאמצים הושקעו מן הסתם בהגנה ואלו נשאו פרי במחצית הראשונה שהסתיימה ללא ספיגת שער חובה.

בדקה ה-45 גול גדול של סמואל בראון העלה את הפועל ל 0-1 אחרי שהאחרון בעט את הריבאונד מהבעיטה של גולן בני לרשת של אליאסי. מיד החלה חגיגה מטורפת ביציע הכחול, שאחרי מחצית מדהימה מבחינת עידוד קיבל את הדובדבן שבקצפת. חידוש המשחק התעכב והתברר שגולן בני, שבעט את הבעיטה הראשונה לשער, עמד בנבדל של חצי אצבע שלא נתן לו שום יתרון למהלך. השער נפסל, אולי בצדק, אך מדובר בהחלטה שנכונה לפי החוקים אבל נוגדת כל היגיון וספורטיביות.

בהתקפה נוספת של הפועל, באסי, שנראה לאורך רוב המשחק כאילו הוא עושה טובה שהוא על המגרש, הגיע לאחד על אחד מול ויטור אבל בעט החוצה. אחרי מחצית טובה מאוד של הפועל מבחינה הגנתית, היא גם הספיקה לעקוץ אבל גרינפלד (עוד נגיע אליו בהמשך) פסל את השער.

צילום: אסף הופמן, הפועל פתח תקוה

ירדנו למחצית ב0-0 עדיין המומים מהשער שבוטל.

המחצית השנייה נפתחה והמגמה נמשכה כאשר בדקה ה -50 מצא הלדר לופס את רותם חטואל, משם לספר שבעט לרשת של עומר כץ. 0-1 לבאר שבע. הלחץ של האדומים נמשך ובדקה ה-62, במהלך ערבובייה בתוך הרחבה של הפועל, מיגל ויטור בעט בראשו של מתן פלג. המשחק נעצר לכמה דקות מדאיגות מאוד שבסופן מתן פלג הורד מהמגרש ופונה לבדיקה בבית החולים. (שלשמחתנו הסתיימה בלי נזק משמעותי)

אוראל גרינפלד בתצוגת שיפוט ביתית, חד צדדית ולא טובה בלשון המעטה אפילו לא ניגש לואר כדי שבטעות לא יצטרך לקבל החלטה שפחות מסתדרת עם הנרטיב איתו הגיע. המשחק המשיך באותו אופן והאמנו שעוד יכול לקרות נס, אך בדקה ה 88 גם מעט האופטימיות שנשארה נמוגה אחרי שספר מצא את אלון תורג'מן וזה העלה את באר שבע ל 0-2 עם מבצע אישי יפה. השופט המהולל הוסיף חטא על פשע והוסיף 7 דקות מיותרות, בהן גם הספיקה המארחת לכבוש עוד שער שנפסל. המשחק נגמר והפסדנו 0-2.

אמנם הפועל הפסידה אך זאת לאחר משחק הקרבה בהגנה ועם אילוצים מאתגרים במיוחד. ברמה ההתקפית לא בעטנו פעם אחת למסגרת. נתון שאנו מציגים בפעם השניה במשחקי החוץ וזו נקודה בעייתית מאוד. אם לא נתחיל לשחק כדורגל בחוץ, כנראה שלא נצבור נקודות מחוץ לראש הזהב.

אני מבין שאני נופל פה לכל הקלישאות אבל אני אוהד הפועל פתח תקוה ובטח שלא אובייקטיבי. אני יודע שלא שיחקנו כדורגל גדול אתמול ואולי אחזור על עצמי שוב אך אני עדיין רותח על השיפוט שהיה בושה וחרפה. גרינפלד היה חלש, יהיר, בייתי ומגמתי. טוב יעשו באיגוד השופטים אם יגידו מראש שאין לנו סיבה לנסוע למשחק חוץ מסוים כי הם כבר החליטו מה יהיה במשרד. בדרך החוצה ראיתי סדרן בודק ערימה של טפסי ווינר כדי לראות במה הוא זכה. לא אשקר שבדמיוני ראיתי את ראש צוות השיפוט מגיע לחדר הואר ועושה את אותה הפעולה בדיוק.

המצטיין בהפועל היה היום ללא ספק הקהל שלה. יציע חוץ מדהים שלא הפסיק לתמוך ולעודד לשנייה ואין לי ספק שאם נמשיך ככה נביא נקודות דרך היציע גם במשחקי חוץ . המשחק הקרוב ביום ראשון בערב הוא הזדמנות מצוינת להצליח לקחת נקודות במקום שלא מצפים שניקח בו . דבר שהצלחנו לעשות יותר טוב העונה מאשר לנצח קבוצות "בליגה שלנו" אז יש מקום לאופטימיות.

ומילה לסיום על הישראלים והישראליות שעדיין נמצאים בשבי ברצועת עזה.

גם זה כבר עבר מזמן את גבולות הטעם הטוב (אם הוא קיים בכלל בסיטואציה כזאת) והגיע הזמן להחזיר אותם, כל אחד ואחת מהם.