מחוץ למסגרת

עבור קבוצה כמו הפועל הגביע אמור להיות האסקפיזם הטוב ביותר למאבקים המדומים בליגה, סיבה לקום בבוקר בלי הלחץ שהחרב מונחת על הצוואר.

היות ועד כה ראינו שכשאין לחץ הפועל יודעת לבוא חדה ומפוקסת, הייתה בנו התקווה שבמגרשנו הביתי מול קבוצה שכבר ניצחנו העונה אפשר להפתיע.

צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקווה

כמו בכל המשחקים לאחרונה הפועל פתחה בלחץ ונראתה מצוין. לאחר טקס חשוב מאין כמותו להשבת כל החטופים הביתה עכשיו וקריאות באותה הרוח מהיציע של הפועל המשחק נפתח...

החמצת ענק של באסי בדקה ה 8 כבר לא הפתיעה אף אחד כי זה קורה כמעט בכל משחק, כשאנחנו פשוט לא מצליחים לתרגם את הלחץ הזה לשערים. ההתלהבות ירדה ככל שעברו הדקות ואיתה גם רמת המשחק, בעיקר של הפועל.

בדקה 42 נקרא השופט למהלך בבדיקת ואר על כביכול עבירה של עידן ורד ברחבה, שהוא לא התכוון לשרוק בעצמו. מדובר בשריקה שאם הייתה לצד שלנו, קשה לי להאמין שהייתה מסתיימת בהחלטה על פנדל. מכל מקום השופט חזר מהמסך והצביע על הנקודה הלבנה. 1-0 באר שבע, תוצאה שנשמרה עד המחצית.

למרות העבירה המטופשת זה המקום לציין שעידן ורד הוא נכס להפועל כאשר הקבוצה איתו ובלעדיו לא נראת אותו דבר והלוואי וידעו לשמר אותו לעונה הבאה ואף מעבר לזה בתפקיד מקצועי.

צילום:סער כרמלי , הפועל פתח תקווה

במהלך המחצית ה 2 ראינו המון הזדמנויות להפועל כולל אחת קריטית במיוחד בדקה ה90.

המשחק נגמר בהפסד מרגיז כאשר לאורך המשחק זה הרגיש כאילו הפועל באר-שבע פשוט לא רוצים לעלות ואין מי שיקח את זה בצד הכחול ויכניס אותנו למומנטום שיציל את העונה.

נדמה כי כל המשחקים של הפועל לאחרונה נראים אותו הדבר - פותחים בלחץ לא תכליתי גבוה על היריבה, לא מצליחים לנצל אותו לכיבוש שערים, נגמר קצת האוויר ויורד ההתלהבות, מקבלים מתישהו גול או שניים ואז מתחילים לרדוף, לפעמים מצליחים להשוות, לפעמים לא.

אין משמעות ליריבה או למגרש, התסריט הוא כמעט תמיד זהה ומתסכל.

המשחק בשבת הבא בבלומפילד הוא משחק שיכול לפתוח את התחתית לחלוטין.

אני מקווה שהפעם נבוא חדים, מרוכזים ונצליח סוף סוף לכבוש גול ולנצח, כי נמאס לנו לראות כל שבוע אותו הסרט שכולנו כבר יודעים איך הוא מסתיים.

צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקווה