מיותר

דרבי שכולנו היינו מוותרים עליו נכפה עלינו וכ 1000 כחולים הגיעו לראש הזהב מתוך כח האינרציה, הרצון לשעתיים של אסקפיזם או מזוכיזם טהור.

כהמשך ישיר לתקופה האחרונה המשחק נפתח בדרך הכי גרועה שיכולה להיות, בדיקת ואר ארוכה מהרגיל מובילה לפנדל ואדום שנשרק בעקבות בעיטה של רוי נאווי בשחקן של מכבי ברחבה. לא פעם ראשונה שאנחנו מקבלים אדום מוקד, לא פעם ראשונה שזה מקרה גבולי (הייתה פגיעה ללא ספק אבל התנועה היא חלק מהבעיטה והוא הגיע קודם לכדור).

אחד מהשחקנים שלהם ניגש חבעוט, 1-0 להם.

גם התרחיש הזה קרה לא בפעם הראשונה וחבל שלא משכילים בהפועל להשתפר בפן המנטלי, אם זה היה קורה כנראה היינו במקום אחר...

עוד מהלך שלהם הוביל לנגיחה לרשת של עומר, השופט שרק כבר לנבדל אבל שוב בדיקת ואר ארוכה מדי הסתיימה בצורה שלילית והשער מאושר.

2-0 להם.

מאותו רגע המשחק קצת איבד שליטה והקהל של הפועל דרש מהשחקנים את המעט שניתן לדרוש... שיביאו לנו רגליים וילחמו.

הפועל עוד הספיקה לצמק ולהכניס מעט אופטימיות מוזרה ליציע שלא נמשכה יותר מדי זמן.

בדקה 31 - 3-1 למכבי פתח תקווה וקצת אחרי כבר היה 4-1 מה שהוביל לנטישת היציע מכל הסיבות הברורות.

במחצית השניה היה מין סטטוס קוו מוזר, לחימה והקרבה לא היו מצד הפועל וחבל, המשחק הסתיים ככה כשעד הסיום הייתה תחושה שהם יכולים להבקיע בכל התקפה שהם רוצים. חשוב להבהיר אפשר להפסיד וגם לרדת ליגה זה משהו שאנחנו יכולים לקבל אבל להתבזות זה לא בבית ספרינו וחבל שלא הובהר לשחקנים. ולא רק על המגרש - איך יכול להיות שבני לם שפורסם תחת כל עץ רענן שסגר בנתניה לעונה הבאה לתפקיד מנהל מקצועי הנוער עדיין מאמן פה? הרי בואו נהיה כנים, אנחנו לא מעניינים אותו בשום צורה כרגע והוא מתעסק בלחנך שחקנים במקום בנצחונות. מדובר באחת ההחלטות הגרועות שהתקבלו ואפשר לתקן אותה כדי שבטעות הוא לא יעמוד פה על הקווים בעונה הבאה.

בסופו של דבר המשחק הנוראי הסתיים ונקווה שכמו כל העונה הזאת הוא ישכח כמה שיותר מהר.

והכי חשוב - נזכור לציין גם היום שיש לנו עדיין אזרחים וחיילים, אזרחיות וחיילות בשבי החמאס והחיים לא יכולים להמשיך ולחזור לעצמם לחלוטין אם הם לא חוזרים.