מתבוססים בבוץ

קשה לי להאמין שאפילו אחד מאוהדי הפועל תיאר לעצמו שהמשחק נגד סכנין בחוץ יהפוך להצגת כדורגל, שנראה כדורגל שוטף, מצבים והמון בעיטות ואקשן, אבל גם הפסימיים ביותר לא יכלו לתאר לעצמם עד כמה זה יהיה גרוע.

כ - 150 כחולים ויתרו על שבת עם המשפחה והילדים כדי לעשות את הדרך צפונה לאצטדיון דוחא בסכנין.

נבקש להתעכב רגע על המגרש בסכנין - הכל, אבל הכל שם צריך שינוי מהיסוד. החל מדרכי ההגעה, הכניסות, היציעים ובעיקר כר הדשא הבוצי שבוודאי לא אפשר את היווצרותו של משחק כדורגל נורמלי. שיא השיאים של גועל הנפש הזה הוא תאי השירותים. קברניטי ליגת העל צריכים להתבייש שמאשרים דבר כזה שהיה מבייש אפילו את ה"אורווה".

הליגה שהם כ"כ גאים בה תימדד לא לפי אצטדיונים כמו בלומפילד או סמי עופר אלה לפי המגרשים של הקבוצות הקטנות יותר וחבל שהם לא מבינים את זה.

מצ"ב תמונה להמחשבה- אני מזהיר מראש כי מדובר בתמונות קשות.

על המשחק שבו אף אחת מהקבוצות לא הצליחה לייצר בעיטה לשער אין מה להרחיב.

מדובר באחד ממשחקי הכדורגל הגרועים שראינו.

מלבד מצב אחד במחצית הראשונה אחרי טעות של סכנין לא ארע שום דבר ראוי לציון. רז שטיין חטף כדור ברחבת היריבה ומצא בכדור מצוין את אופק אושר שלא הצליח להגיע לכדור והזדמנות ירדה לטמיון.

המחצית השניה המשיכה באותו קו כשעל אף כניסתם של אבי ריקן (שלא הפסיק לעודד את השחקנים מהרגע שקם להתחמם) וגולן בני במקום עידו דוידוב ואופק אושר בדקה ה - 64, ולאחריה של פורצ'ן באסי ואיתי שכטר (לא הפסיק להפעיל לחץ על הקוון) במקום רז שטיין ועידן ורד בדקה ה- 79 לא נרשם איום למסגרת.

בפן החיובי (כן יש כזה למרבה ההפתעה) הפועל מסיימת עם שער נקי בפעם השלישית העונה ועם עוד משחק ללא הפסד.

מאזן של 2 נקודות מ 24 אפשריות במשחקי החוץ מעיד על בעיה קשה ובשביל להשאר נצטרך להתחיל לצבור נקודות גם במקומות שהם לא ראש הזהב.

בשבת נארח את נתניה שמסתמנת כלהיט התורן של ליגת העל עם 4 ניצחונות רצופים.

כולי תקווה שבבית נראה הרבה יותר טוב, נבעט למסגרת ואפילא נבקיע כדי שנוכל להתחיל לצאת מהבוץ הטובעני של התחתית.